Baba Metsi'a
Daf 29a
משנה: זְאֵב אֶחָד אֵינוֹ אוֹנֶס וּשְׁנֵי זְאֵיבִין אוֹנֶס. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּשָׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים אַף זְאֵב אֶחָד אוֹנֶס. שְׁנֵי כְלָבִים אֵינָן אוֹנֶס. יַדּוּעַ הַבַּבְלִי אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. מֵרוּחַ אַחַת אֵינוֹ אוֹנֶס מִשְׁתֵּי רוּחוֹת אוֹנֶס. הַלִּיסְטִין הֲרֵי הֶן אוֹנֶס. הָאֲרִי וְהַדּוֹב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלִיס וְהַנָּחָשׁ הֲרֵי אֵילּוּ אוֹנְסִין. אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֵילֵיהֶן אֲבָל אִם הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִיסְטִין אֵין אֵילּוּ אוֹנְסִין. מֵתָה כְדַרְכָּהּ הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. סִכְפָּהּ וָמֵתָה אֵינוֹ אוֹנֶס. עָלָת לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָֽפְלָה הֲרֵי זֶה אוֹנֶס. הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי צוּקִין וְנָֽפְלָה אֵינוֹ אוֹנֶס. מַתְנֶה שׁוֹמֵר חִנָּם לִהְיוֹת פָּטוּר מִשְּׁבוּעָה וְהַשּׁוֹאֵל לִהְיוֹת פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר לִהְיוֹת פְּטוּרִין מִשְּׁבוּעָה וּמִלְּשַׁלֵּם. כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה תְּנָייוֹ בָטֵל. וְכָל תְּנַאי שֶׁהוּא מַעֲשֶׂה בִתְחִילָּתוֹ תְּנָייוֹ בָטֵל. וְכָל שֶׁאֶיפְשָׁר לוֹ לְקַייְמוֹ בְסוֹפוֹ וְהִתְנָה עָלָיו מִתְּחִילָּתוֹ תְּנָייוֹ קַייָם.
Traduction
Si l’animal confié au gardien a été attaqué par un loup seul, le cas n’est pas considéré comme accident inévitable (177)On peut alors sauver l'animal.; s’il y avait 2 loups, le cas est considéré comme accident (178)Le gardien, même salarié, sera acquitté.. R. Juda a dit: un seul loup est considéré comme inévitable, quand il y a des attaques fréquentes de loups; l’attaque de deux chiens n’est pas considérée comme un danger. Yaddua le Babylonien dit au nom de R. Meir: si les deux chiens attaquent des deux côtés, c’est un danger. L’attaque d’un brigand est un danger; celle d’un lion, d’un ours, d’un tigre, d’un serpent, d’une panthère est un danger. Si le gardien a conduit l’animal qu’on lui a confié dans un endroit où se trouvent ces animaux féroces ou des brigands, le cas n’est pas considéré comme accident, car il n’aurait pas dû y conduire l’animal. Si l’animal est mort de sa mort naturelle, c’est un accident; mais si le gardien a tourmenté l’animal, la mort n’est pas accidentelle. Si l’animal est monté (malgré le gardien) sur une montagne et est tombé, c’est un accident; mais si le gardien l’y a fait monter, la chute n’est pas accidentelle (179)C'est de sa faute, et il en est responsable.. Tous peuvent convenir avec le propriétaire du dépôt pour être acquitté en cas d’accident; le gardien non salarié peut conditionner d’être dispensé du serment, l’emprunteur de ne pas payer; le gardien salarié et le locataire, de ne pas jurer en cas d’accident inévitable, puis d’être dispensés du payement pour les autres accidents. Toutes les conditions qui sont contraires à la loi biblique sont nulles (180)Cf. J., (Ketubot 9, 1).; en outre toute condition qui vient après l’acte (pour limiter sa valeur) est nulle. Mais toute condition qu’on peut accomplir est légale, si elle est faite avant l’acte qu’elle doit limiter.
Pnei Moshe non traduit
מתני' זאב אחד אינו אונס. ונושא שכר ושוכר חייבין עליו דכתיב הטרפה לא ישלם יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם:
בשעת משלחת זאבים. שחיה רעה משולחת בגזירת המלך קופצת היא על אדם אחד ואין הלכה כר' יהודה ולא כידוע הבבלי:
הליסטים. חד ליסטם ובליסטם מזוין שאע''פ שהרועה ג''כ מזוין האי מסר נפשיה והאי לא מסר נפשיה והוי אונס:
סגפה. עינה אותה ברעב או שהושיבה בקיץ בחמה ובחורף בצינה לענות נפש מתרגם לסגפא נפש:
עלת לראשי צוקין. שתקפתו על כרחו ולא היה יכול להחזיק בה ועלתה לראשי הרים גבוהים:
ונפלה. ונשברה או מתה:
מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה. ולא הוי כמתנה על מה שכתוב בתורה אלא שאומר לו אי אפשי להיות שומר לך אלא בכך ושומר לא נחית לשמירה עד דמשיך לבהמה והאי כי משיך כבר פירש על מנת שאין לו עליו שבועה ולא שעבד נפשיה בתורת שומרין אלא למקצת ולמה שירד ירד:
כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנייו בטל. מתני' ר''מ היא דסבר אפי' בדבר שבממון תנאו בטל ואינה הלכה אלא בדבר שבממון אפי' התנה על מה שכתוב בתורה תנאו קיים:
וכל תניי שיש בו מעשה בתחלתו. שהקדים מעשה שיש עליו לעשות לתנאי שהוא מתנה כגון הרי זה הדבר שלך אם תקיים לי דבר פלוני דלא דמי לתנאי בני גד ובני ראובן אם יעברו ונתתם היינו תנאי קודם למעשה:
תנאו בטל. והמעשה קיים ואע''פ שזה לא קיים התנאי:
וכל שאפשר לו לקיימו בסופו והתנה עליו מתחלתו. דהוי תנאי קודם למעשה תנאו קיים ולאפוקי בתנאי שאי אפשר לו לקיימו שאינו אלא כמפליגו בדברים שאין בלבו אלא להקניטו בעלמא ומרחיקו ודוחה אותו בדברים אין בתנאי זה כלום והמעשה קיים:
משנה: 29a שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת אוֹכְלִין מֵהִילְכוֹת מְדִינָה אֲבָל לֹא מִן הַתּוֹרָה. אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבַּע עַל הַכֹּל וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם את הַכֹּל וְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה וּמְשַׁלְּמִין אֶת הָאֲבֵידָה וְאֶת הָגְּנֵיבָה.
Traduction
Les gardiens des fruits peuvent en manger, car c’est l’usage du pays, quoique la loi biblique n’en parle pas. Il y a 4 catégories: le non salarié, celui qui emprunte un objet pour son usage; un gardien salarié, et un loueur (à son usage). Quant à leur responsabilité, il y a 3 degrés. 1° Le gardien non salarié n’a qu’à jurer s’il est défendeur (176)''Il doit garder l'objet selon l'habitude, pour le garantir contre les accidents habituels; si on peut lui reprocher une négligence répréhensible, c.-à-d. s'il n'a pas garanti le dépôt contre un accident fréquent, il est responsable du dommage, et doit le payer; s'il a bien garanti le dépôt contre les accidents fréquents, et que l'objet se soit perdu par un accident rare, il n'y a pas de négligence de la part du gardien, celui-ci n'est pas responsable de la perte, et il est acquitté. Par conséquent, si le propriétaire du dépôt qui s'est perdu réclame le prix, le gardien non salarié n'a qu'à prêter serment qu'il n'y a pas eu de négligence reprochable, que l'objet s'est perdu par un accident rare, et le gardien est acquitté. v. (Shevuot 8, 1).''. 2° Celui qui emprunte un objet a la responsabilité complète et il doit payer, quel qu’ait été l’accident. 3° Le gardien salarié et celui qui loue un objet ont la responsabilité partielle; ils doivent garder l’objet mieux que le gardien non salarié, le garantir même contre les accidents rares; aussi, sont-il condamnés à payer la valeur de l’objet, en cas de vol ou de perte (par un accident rare);mais ils sont acquittés si la perte a eu lieu par un accident (imprévu ou inévitable), p. ex. S’il a gardé pour salaire, ou loué, un animal qui est mort ou qui a été enlevé par l’ennemi. En ces derniers cas il doit jurer que cela a eu lieu ainsi.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שומרי פירות. תלושין וכדמפרש בגמרא:
מהילכות מדינה. שכבר נהגו כן:
ארבעה שומרין הן. ודיניהן שלשה דשוכר כנושא שכר דמי:
שומר חנם נשבע על הכל. על כל המאורעות הכתובות בשאר שומרים לחיוב הוא נשבע שכך עלתה לו ופטור:
והשואל משלם את הכל. גניבה ואבידה ואונסין שהוזכרו בפרשה אבל מתה מחמת מלאכה פטור וכלהו נפקא לן מקראי בואלה המשפטים פרשה ראשונה כי יתן איש אל רעהו וגו' נאמרה בשומר חנם שכן פטר בו גניבה ואבידה שניה כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה נאמרה בשומר שכר שכן חייב בו בגניבה ואבידה דכתיב ביה אם גנב יגנב מעמו (שלם) ישלם לבעליו אין לי אלא גניבה אבידה מנין ת''ל אם גנב יגנב מכל מקום ועוד ק''ו ומה גניבה שקרובה לאונס חייב אבידה שקרובה לפשיעה לא כל שכן ושוכר כיון שאין כל הנאה שלו דינו כשומר שכר. והשואל מפורש בפרשה שלישית וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם:
הלכה: שׁוֹמְרֵי פֵירוֹת אוֹכְלִים מֵהִילְכוֹת מְדִינָה כול'. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשׁוֹמְרֵי פֵירוֹת הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּשׁוֹמְרֵי גִּינּוֹת וּפַרְדֵיסִין אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה. שְׁמוּאֵל אָמַר. בְּשׁוֹמְרֵי גִּינּוֹת וּפַרְדֵיסִין הִיא מַתְנִיתָא. אֲבָל בְּשׁוֹמְרֵי פֵירוֹת אֵין אוֹכְלִין לֹא מִתּוֹרָה וְלֹא מֵהִילְכוֹת מְדִינָה. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה וּמְסַייֵעַ עַל רַב הוּנָא. וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב. לְרַבּוֹת אֶת הַשּׁוֹמְרִין שֶׁיְּהוּ מְטַמִּין בְּגָדָיו.
Traduction
Selon R. Houna, la Mishna ne permet pas la consommation des fruits, par la loi biblique, aux gardiens des jardins potagers; mais la loi y autorise ceux qui gardent des fruits au dehors. Selon Samuel, la Mishna parle des gardiens de fruits (détachés); mais ceux qui gardent les jardins potagers n’ont aucun droit pour manger des fruits (181)''D'après R. Houna, le gardien travaille aux fruits détachés, et, par suite, peut en manger; d'après Samuel, ce n'est pas un travail.'', ni en vertu des lois bibliques, ni par usage local. R. Hiya a enseigné, confirmant l’avis de R. Houna (le gardien égale un ouvrier): de ce qu’il est dit au sujet de la vache rousse (Nb 19, 7): que celui qui l’aura brûlée devra laver ses vêtements, et le cohen le déclarera impur, jusqu’au soir (expression superflue), il résulte une extension d’interdit; les gardiens de la cendre, au même titre que l’opérateur, auront les vêtements impurs.
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב הונא אמר וכו'. טעות הניכר יש כאן שהוחלפו השיטות לפני המעתיקים וכצ''ל. רב הונא אמר בשומרי גנות ופרדיסין היא מתני' אבל בשומרי פירות אוכלין מן התורה שמואל אמר בשומרי פירות היא מתניתא אבל בשומרי גנות ופרדסין אין אוכלין לא מן התורה ולא מהלכות מדינה. רב הונא ס''ל שומר כעושה מעשה דמי הלכך בשומרי פירות התלושין כגון גתות וערימות מן התורה הן אוכלין דהוה כעושי מלאכה בתלוש עד שלא נגמרה מלאכתו למעשר ובשומרי גנות ופרדסין דהן במחובר שלא בשעת גמר מלאכה אפי' עושה מעשה אינו אוכל מן התורה ומכ''ש שומר אלא דמהילכות מדינה אוכלין הן. שמואל ס''ל משמר לאו כעושה מעשה דמי הלכך שומרי פירות תלושין אינם אוכלין מן התורה ומהלכות מדינה הוא דאוכלין אבל שומרי גנות ופרדסין אין אוכלין לא מן התורה ולא מהלכו' מדינה דאפי' עושה מעשה אינו אוכל כלל במחובר לקרקע שלא בשעת גמר מלאכה ואפי' מהלכות מדינה ומכ''ש שומרין:
ומסייע על רב הונא. דקסבר שומר כעושה מעשה דמי:
וטמא הכהן עד הערב. גבי פרת חטאת כתיבא וכבר כתיב והשורף את הפרה יכבס בגדיו וגו' אלא לרבות את השומרין של הפרה שיהו מטמאין בגדיו כעושה מעשה שכל העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף מטמאין בגדים:
Baba Metsi'a
Daf 29b
משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וָמֵתָה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וָמֵתָה חַייָב שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.
Traduction
Un individu a emprunté une vache, et il a aussi loué le propriétaire de la vache (184)C.-à-d. le propriétaire s'est engagé à travailler pour lui avec la vache.. S’il n’a emprunté la vache qu’après que le propriétaire s’était déjà engagé, et que la vache soit morte, l’emprunteur est acquitté; car il est écrit: Si le propriétaire de l’animal emprunté est avec lui (avec l’emprunteur), celui-ci ne paiera pas (Ex 22, 14). Mais s’il a emprunté la vache, quand le propriétaire ne s’était pas encore engagé, et que la vache soit morte, il doit payer la valeur de la vache; car il est écrit (ibid.): Si le propriétaire n’est pas avec lui, il paiera.
Pnei Moshe non traduit
מתני' השואל את הפרה ושאל בעליה עמה. אם היו הבעלים של הפרה אצל השואל לעשות מלאכתו בין שהיו שאולים אצלו או שכורים בין באותה מלאכה של פרה בין לעשות מלאכה אחרת אם מתה פטור:
שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם. והכי משמע אם בעל השור עמו עם השואל שהוא שאל או שכר לו לעשות מלאכתו בשעה שהשאיל לו פרתו לא ישלם:
אבל שאל את הפרה וכו'. שהיה עמו בשעת אונס ולא היה עמו בשעת שאלה חייב דלא הוי שאלה בבעלים לאיפטורי אלא אם כן היה עמו בשעת שאלה:
שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם. והכי אשמעינן קרא בעליו אין עמו בשעת שאלה אע''פ שהיה עמו בשעת שבירה ומיתה ישלם:
הלכה: זְאֵב אֶחָד אֵינוֹ אוֹנֶס כול'. כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה כול'. תַּנֵּי. כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. תְּנַאי מָמוֹן תְּנָאוֹ קַייָם. תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּמָמוֹן תְּנָאוֹ בָטֵל. כֵּיצַד. אָמַר לְאִשָׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת [וּתְנָייוֹ קַייָם. עַל מְנָת] 29b שֶׁאִם מֵתִי לֹא תְהֵא זְקוּקָה לְיִיבּוּם. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וּתְנָאוֹ בָטֵל.
Traduction
On a enseigné (182)''Tossefta en Qidushin 3; J., ib. 1, 2.'': toute condition faite au sujet d’une prescription biblique sera valable s’il s’agit de convention financière; mais s’il ne s’agit pas d’argent, elle n’est pas valable. Voici un exemple: si quelqu’un se consacre une femme, en lui faisant la condition qu’elle n’aura pas le droit de réclamer la nourriture, ni l’habillement, ni l’affection, la condition sera admise, et le mariage valable; mais s’il conditionne que s’il meurt sans enfants elle ne sera pas soumise à la loi du lévirat, une telle convention n’est pas admise, et le mariage sera nul.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא דקידושין פ''ג:
הרי זו מקודשת. ותנאו קיים:
לא תהא זקוקה ליבם הרי זו מקודשת ותנאו בטל. כצ''ל וכן הוא בתוספתא שמתנה על מה שכתוב בתורה הוא:
הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול'. אָמַר רִבִּי אִילָא. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל אֶת הַפָּרָה וְלֹא שָׁאַל בְּעָלָהּ עִמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִין חוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ וָמֵתָה חַייָב.
Traduction
R. Ila, pour justifier la Mishna, explique ainsi le texte biblique: par les premiers mots, s’il n’est pas présent, l’emprunteur payera, on sait déjà qu’en cas de présence l’emprunteur ne paiera pas; donc, la suite du texte qui précise la dispense de paiement en ce cas semble inutile. Ce n’est pas à dire qu’il faut parler de la règle de dispense si le propriétaire est présent, pour indiquer qu’il devra être présent tant au travail qu’à l’accident, car on pourrait observer qu’il est inutile de dire à part l’obligation du paiement si le maître n’y est pas. Les premiers mots donc visent l’obligation de la présence complète pour la dispense; et si le maître n’a été présent que quand la vache a cultivé, puis est morte, l’emprunteur doit la payer.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ממשמע שנאמר קראי בשואל הכי כתיבי וכי ישאל איש וגו' בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם ודריש לה לקראי הכי דלא תימא דהתורה הקפידה שיהא עמה בשעת שאילה ובשעת שבירה או מיתה ושיהא הבעלים שאולין ג''כ באותה מלאכה דוקא כגון פרה והבעלים חורשין עמה וכן נמי שלא תטעה לומר דאי אמרינן דלא בעינן שיהו הבעלים עמה בשניהן אלא בחדא נמי סגי א''כ נימא דאפי' היו בשעת שבירה ומיתה ולא היו בשעת שאלה יפטור הלכך מפרש לה ר' אילא שלא תטעה בכך והיינו טעמא דמתני':
ממשמע שנאמר. ברישא דקרא בעליו אין עמו שלם ישלם וא''כ כבר אנו יודעין דאם בעליו עמו לא ישלם וקרא דבעליו עמו לא איצטריך:
מה ת''ל בעליו אין עמו. כלומר וכ''ת דבעליו עמו איצטריך ללמדינו שיהא ג''כ בשעת שבירה ומיתה א''כ ליכתוב האי קרא לחודיה ומה ת''ל בעליו אין עמו שלם ישלם אלא ע''כ רישא דקרא בא ללמדינו דלא מהני מידי מה שהבעלים עמו בשעת שבירה ומיתה אלא מכיון ששאל את הפרה ולא שאל בעליו עמה תו לא איכפת במה שהן עמה לבסוף ואפי' חורשין על גבה שהבעלי' עמה באותה מלאכה ומתה חייב כיון דלא היו שאולין עמה בעידן שאלה:
אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ אוֹ שְׂכָרָן וָמֵתָה חַייָב. אָמַר רִבִּי לָא. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל אֶת הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלָהּ עִמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים חוֹרְשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר וָמֵתָה פָּטוּר.
Traduction
''Mais s’il a emprunté la vache avant l’engagement du propriétaire, puis elle meurt, il doit la payer''. Ce cas, dit R. Ila, ressort également de la fin du même verset, par laquelle on sait qu’en cas d’absence du maître, l’emprunteur paiera; par suite, la 1re partie du verset qui précise ce devoir paraît inutile; en conséquence, il s’agit là de préciser la dispense au cas où le maître a toujours été là, dès le moment de l’emprunt, et lors même qu’il a travaillé ailleurs à la culture, la vache morte n’a pas besoin d’être payée.
Pnei Moshe non traduit
ממשמע שנאמר וכו'. השתא מסיים לדרשה דידיה וכלומר דלא תימא דודאי יודעין אנו עכשיו דבעידן שבירה ומיתה לא מהני מידי והיינו טעמא דסיפא אלא דאכתי מנא לך לומר דבעידנא דשאלה לחודיה מהני דילמא עד שיהא עמה בשתיהן הלכך מסיים וקאמר דהא נמי לא מצית אמרת:
דממשמע שנא' סיפיה דקרא בעליו עמו לא ישלם. א''כ כבר אנו יודעין שאם אין עמו ישלם וקרא דרישא אם אין בעליו עמו לא איצטריך וכ''ת שמעינן דלא מהני מידי מה שהבעלים עמו בעידן שבירה ומתה מכיון שלא היו בשעת שאלה דאנן תרווייהו בעינן א''כ תו מה ת''ל בעליו עמו לא ישלם ליכתוב רישא דקרא לחודי' ולישתוק:
אלא מכיון וכו'. וכלומר דע''כ ללמדינו דעידן שאלה בעינן ובהא לחודה הוא דסגי והיינו טעמא דרישא:
זֶה הַכְּלָל שֶׁהָיָה רִבִּי יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר. כֵּל דָּבָר שֶׁאֵיפְשָׁר לְהִתְקַייֵם וְהִתְנָה עִמָּהּ לֹא נִתְכַּוֵון אֶלָּא לְהַפְלִיגָהּ. בֵּין שֶׁאָמַר בִּכְתָב בֵּין שֶׁאָמַר בְּפֶה. כָּל הַמִּתְקַייֵם בְּפֶה מִתְקַייֵם בִּכְתָב. וּכְפַר עוֹתְנַי כְּגָלִיל וְאַנְטִיפַּטְרִס כִּיהוּדָה. אֶת שֶׁבֵּינְתַיִים מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחוּמְרוֹ.
Traduction
Voici la règle énoncée par R. Juda b. Tema (183)Tossefta en Gitin 5.: toute condition établie qui est irréalisable a été énoncée avec l’intention de créer des difficultés, peu importe qu’elle ait été énoncée verbalement, ou par écrit, car l’un doit pouvoir confirmer l’autre. Si quelqu’un s’engage à la condition d’aller de Judée en Galilée, puis arrivé à Antipatris il y renonce, la condition faite devient nulle; si à la condition inverse on s’arrête à Kfar’Olhni, l’accord est ainsi annulé. Ce dernier village est en Galilée, et Antipatris en Judée; en cas d’arrêt au milieu, on adopte la mesure la plus sévère en raison des doutes (et la femme ainsi divorcée ne sera pas une épouse et ne pourra pas se remarier).
Pnei Moshe non traduit
זה הכלל. בתוספתא פ''ה דגיטין היא ורישא קתני על מנת שתפריחי באויר ע''מ שאעבור הים ברגליך ה''ז אינו גט ר' יהודה בן תימא אומר כזה גט זה הכלל א''ר יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לה לעשות והתנה עמה לא נתכוין זה אלא להפליגה בין שאמר וכו':
מתקיים בכתב. וכל שאינו מתקיים בכתב איט מתקיים בפה:
כפר עותני וכו'. רישא הכי איתא התם שאני הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס וחזר בטל תנאו שאני הולך מגליל והגיע לכפר עותני וחזר בטל תנאו וקאמר התם כפר עותני בגליל ואנטיפרס ביהודה את שבנתיים מטילין אותו לחומרא מגורשת ואינו מגורשת. שאם התנאי ה''ז גיטך ע''מ שאני הולך מיהודה לגליל ואנטיפרס ביהודה הוא וכשהגיע לשם חזר בטל התנאי שלא הלך עדיין מיהודה וכן בסיפא:
את שבנתיי'. שהלך מאנטיפרס ולכפר עותני לא בא ה''ז ספק אם דוקא לגליל קאמר שיגיע לשם ולא קיים התנאי או מיהודה דוקא וכשהלך מאנטיפרס ע''מ לילך לגליל קיים תנאו ומגורשת ואינה מגורשת וכדין כל ספק בגט ופסולה מן הכהונה:
הדרן עלך השוכר את הפועלין
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source